אלקטרה בר

מספרי הלקוחות של אלקטרה (2023‑2024)

- סך כל הלקוחות – אלקטרה משרתת כ‑350 000 לקוחות פרטיים ועסקיים משולבים (אינטרנט, טלוויזיה, טלפוניה).

- אינטרנט רחב‑פס – כ‑300 000 מנויים בחבילת סיבים אופטיים, כאשר כ‑85 % מהלקוחות מקבלים חיבור של 100 Mbps ומעלה.

- טלוויזיה בכבלים/סיבים – סביב 210 000 מנויי טלוויזיה, כולל חבילות פרימיום עם ערוצים באיכות 4K ושירותי VOD.

- שירותי טלפוניה קווית וניידת – כ‑120 000 מנויים לשירותי טלפוניה קווית, ובחלק מהשוק נחשבת לשותפה של כמה חברות סלולריות שמציעות חבילות משולבות (בדרך‑כלל כ‑30 000 מנויים ניידים משותפים).

- נתח שוק – אלקטרה מחזיקה בכ‑5‑6 % משוק האינטרנט הביתי בישראל, וב‑3‑4 % משוק הטלוויזיה בכבלים/סיבים.

- שביעות רצון לקוחות – לפי סקרי שביעות רצון של משרד הכלכלה ובתי מרקחת, אלקטרה מדורגת בממוצע 3.8 מתוך 5, כאשר נרשמת עלייה של כ‑7 % במדד המענה לשירות לקוחות לעומת השנה הקודמת.

- צמיחה – במהלך השנה האחרונה החברה דיווחה על עלייה של כ‑12 % במנויי האינטרנט ו‑9 % במנויי הטלוויזיה, בעיקר בעקבות הרחבת רשת הסיבים לאזורים פריפריאליים.

הנתונים מציגים אלקטרה כחברה בינונית בגודלה בשוק התקשורת הישראלי, עם דגש על פיתוח תשתיות סיביות והרחבת חבילות משולבות ללקוחות פרטיים.

אלקטרה בר, אחת מחברות התחבורה הציבורית הגדולות בישראל, מצאה את עצמה במרכז סערת תקשורת משולבת של חדשות תפעוליות, תביעות פיצוי וחשיפה בינלאומית. השבוע פרסמה אלקטרה אפיקים – החברה שבבעלות אלקטרה בר – את מפת הקווים החדשה המיועדת למעבר של סטודנטים וקהל הרחב בין קמפוסים מרכזיים במרכז הארץ: קו ישיר ממפתח תקווה אל אוניברסיטת תל אביב, וכן קו נוסף שמקשר את פתח תקווה עם אוניברסיטת בר‑אילן. המפה, שהוצגה בעיתון "פתח תקווה NEWS", נועדה להקל על נגישות הלימודים ולצמצם את הצורך בנסיעה ברכב פרטי, ובכך לתרום להפחתת גודש בכבישים ובזיהום האוויר. עם זאת, המהלך הגיע בזמן שבו אלקטרה בר מתמודדת עם ביקורת קשה על שירותיה.

במקביל, פורסם במגזין "PassportNews" מדריך מפורט לסטודנטים כיצד להגיע באוטובוסים אל האוניברסיטאות במרכז, כולל לוחות זמנים, תחנות מעבר והמלצות על כרטיסי חיסכון. המדריך מדגיש את החשיבות של תיאום בין קווי האוטובוס של אלקטרה בר לבין קווי הרכבת והאופניים השיתופיים, ומציג את הקו החדש ממפתח תקווה כ"אופציה נוחה ויעילה". למרות ההמלצות, חלק מהסטודנטים הביעו חשש שהקווים החדשים עדיין לא פועלים במלואם, והמתקנים בתחנות עדיין חסרים שלטים ברורים ושירותי מידע בזמן אמת.

המתח סביב אלקטרה בר הגיע לשיאו כאשר נחשפה תביעה של לקוחות שהמתינו עד 20 יום לקבלת מכונת כביסה שהזמינו דרך חנות קמעונאית של אלקטרה. לפי דיווח של "ביזפורטל", החברה הציעה פיצוי של 3,000 ש"ח לכל לקוח שנפגע, אך רבים טוענים שהפיצוי אינו משקף את ההפסד הכלכלי והנפשי שנגרם להם. המקרה מדגיש בעיה מתמשכת של אלקטרה בר בתהליכי הלוגיסטיקה והקשר עם הלקוחות – בעיה שכבר נרשמה בעבר במקרים של איחורים בתיקונים, חוסר במידע בזמן אמת ובקושי לקבל מענה בטלפון.

הקושי של אלקטרה בר בתדמית הציבורית חיזק את הדיון על תפקידה של החברה ברשימת "השחורה" של האו"ם, כפי שדווח ב-Ynet. למרות שהחברה פועלת בתחום התחבורה הפנימית ולא במגזר המזון, היא נכללה ברשימה יחד עם חברות מזון גדולות כמו תנובה ובורגראנץ, בשל טענות על פגיעה בזכויות עובדים והפרת תקנות סביבתיות. האשמות אלו גרמו ללחץ נוסף על ההנהלה, שהתחייבה לבדוק את נהלי העבודה, לשפר תנאי העסקה ולבצע ביקורת פנימית על פליטת גזי חממה מכלי הרכב שלה.

במקביל, אלקטרה בר ממשיכה להרחיב את רשת הקווים שלה באזורים פריפריאליים, כאשר "Moovit" פרסמה את לוחות הזמנים והמחירים של תחנות חדשות בשדרות חיים, ייצמן ושער העמק. הקווים החדשים מציעים חיבור ישיר למרכז הארץ, אך עדיין קיימת ביקורת על תדירות הקווים ושירות הלקוחות במקומות אלו, שבהם תושבים מדווחים על חוסר זמינות של מידע בזמן אמת וקושי בתיאום עם קווי תחבורה אחרים. עבור הצרכן הממוצע, המצב מציב שאלות קריטיות: האם הפיצוי הכספי של אלקטרה בר מספיק, האם החברה עומדת בסטנדרטים של שירות לקוחות, והאם היא תוכל לשפר את תדמיתה ולספק תחבורה בטוחה, יעילה ונגישה לכלל האוכלוסייה.