עיריית נהריה

הלקוחות של עיריית נהריה מתארים את השירותים שהיא מספקת במגוון תחושות, כאשר רוב ההערות נופלות לשתי קטגוריות עיקריות: שביעות רצון ו‑תסכול.

שביעות רצון
חלק מהתושבים מציינים שהשירותים הבסיסיים – כגון איסוף אשפה, תחזוקת רחובות ותאורה ציבורית – מתבצעים במועד ובאופן קבוע. הם מרגישים שהעירייה משקיעה במיזמים של שיפור תשתיות, כמו חידוש שבילי אופניים והקמת פארקים חדשים, ומעריכים את המענה המהיר של מוקד הטלפוני במקרים של תקלות חירום (כגון נזילות מים או הפסקות חשמל).

תסכול
במקביל, קיימת תחושה רחבה של איטיות בירוקרטיה. תושבים מדווחים על זמן המתנה ארוך לקבלת אישורים לבנייה, קבלת רישיונות והחזרת מסמכים. בנוסף, יש תלונות על חוסר עקביות במענה של שירות הלקוחות: לעיתים קרובות נדרש לחזור על הפנייה מספר פעמים לפני שמקבלים תשובה מספקת. תושבים מציינים גם בעיות בתקשורת עם מחלקת הרווחה, שבהם הפניות נותרות ללא מענה או נפתרות רק אחרי התערבות של גורמים חיצוניים.

שירות לקוחות דיגיטלי
המעבר למערכות מקוונות (אתר האינטרנט והאפליקציה) נחשב לשיפור משמעותי, אך עדיין יש ביקורת על חוסר נגישות של חלק מהפונקציות – לדוגמה, קביעת פגישות באינטרנט או שליחת תלונות דרך טופס מקוון. משתמשים מדווחים שלעיתים המערכת “קפאת” או שההודעות לא הגיעו למוקד המתאים, מה שמוביל לתחושת חוסר אמון.

שקיפות ובירור
בקרב הקהילה יש דרישה לשקיפות גבוהה יותר בנוגע לתקציב העירוני והקצאת משאבים. תושבים מבקשים פרסום מפורט של פרויקטים מתוכננים, תהליכי מיקור ובחירת קבלנים, וכן עדכונים שוטפים על התקדמות עבודות בכבישים ובמערכות המים.

סיכום
באופן כללי, תושבי נהריה מעריכים את המאמץ של העירייה בתחומים התשתיתיים והפנאי, אך מרגישים שהשירות המנהלי והדיגיטלי עדיין דורש שיפור משמעותי. ההמלצות המרכזיות של הלקוחות הן: קיצור זמני ההמתנה במוקדי השירות, שיפור האינטגרציה של המערכות המקוונות והגברת השקיפות בתהליכים הפנימיים של העירייה.

במהלך השנה האחרונה העירייה של נהריה חוותה שינוי תדמיתי משמעותי, שהפך אותה ממוקד של משבר תקציבי למוקד של יוזמות ציבוריות רחבות היקף. אחרי שנים של גרעון, משרד הפנים קבע ב‑2024 כי נהריה היא “רשות יציבה”, צעד שהוכרע על ידי רשת 13 וחדשות 04 והביא איתו תחושת בטחון כלכלית שהייתה חסרה עד כה. ההכרה הרשמית פתחה את הדרך למימון פרויקטים גדולים, ובין היתר – לפרויקט “מגן הצפון” שהתרחב גם לנהריה. המיזם, שמטרתו לחזק את תשתיות החוף והקיבול של מערכות החירום, משולב עם תכניות לשיפור נגישות לחוף, כך שהים יהפוך למרחב פתוח לכולם, כולל נכים וקשישים, כפי שהודעה של העירייה מציינת.

הקפיצה של נהריה ממוקד של משבר לתחום של פיתוח תשתיות ניכרת גם במאמצים לשדרג את הפנים העירוני. בחודש האחרון נפתח במרכז העיר המרכז לחינוך וספורט ימי על שם מיכאל שטראוס, מוסד שמטרתו להקנות לתושבים – ובמיוחד לנוער – כלים לחיים במים, לשפר את המודעות לבטיחות ולחזק את הקשר של הקהילה עם הים. האירוע חוגג יחד עם חגיגות של חנוכת המרכז, והופך את נהריה למוקד של פעילות חינוכית ייחודית בצפון הארץ.

ההתקדמות לא נקטעה רק במרחב הפיזי. העירייה נקטה גם בצעדים משפטיים כדי להגן על עצמה מפני לחצים חיצוניים. במרץ 2024 פרסם מעריב סרטון ויראלי שבו ראש העיר, מר יוסי כהן, מתלונן על “סחיטה באיומים” שהופנתה אליו, והפנה את המקרה למשטרה. אותו אירוע הוביל לפתיחת חקירה רשמית, ובוודאי משדר מסר של אפס סובלנות כלפי ניסיונות השפעה בלתי חוקיים על ניהול העיר. המקרה מדגיש את המורכבות של ניהול רשות מקומית בעידן של מדיה חברתית, שבו כל תקרית יכולה להפוך לזרם חדשותי מיידי.

במקביל, העירייה משקפת את ההזדמנות לשמר את ההיסטוריה והזיכרון הקולקטיבי של תושביה. שלוש שנים לאחר אירועי ה‑7 באוקטובר, נהריה ערכה טקס זיכרון מרגש, שבו נזכרו הקורבנות והגיבורים של אותה תקופה, והקהל חיבק את הרעיון של “זיכרון משותף”. באותו נימוק, העירייה גם חוגגת את 53 שנות מלחמת יום הכיפורים, אירוע שמחזק את תחושת האחדות והזהות הלאומית של תושבי האזור.

הקיץ של 2026 מביא איתו גם שינוי בלוח הזמנים הדתי של העיר – זמני כניסת ויציאת שבת שפורסמו במאקו מצביעים על התאמה מדויקת של שירותי הציבור לשינויים הלוגיסטיים של הקהילה. בנוסף, חופשת סוכות תורגמה לחגיגה קהילתית רחבה, עם אירועי תרבות, תערוכות וקונצרטים שארגנה העירייה במטרה למשוך תיירים ולחזק את הכלכלה המקומית. כך, נהריה, שהייתה בעבר “מקצה הארץ” למען השער הצפוני הימי של ישראל, מתהפכת למרכז של פעילות חברתית, חינוכית וכלכלית, ומציבה את עצמה כמודל של רפורמה עירונית בצפון הארץ.