רשות מקרקעי ישראל

רושם כולל – דירוג נמוך
באתר “שירות לקוחות” של רשות מקרקעי ישראל הרושמים של 165 מצביעים מצביעים על דירוג של 1.9 / 5【3†L18-L20】, מה שמצביע על תחושת אי‑שביעות רצון רחבה בקרב הציבור.

המתנה ארוכה ובירוקרטיה מורכבת
הלקוחות מתלוננים על זמני טיפול של שבועות ואף חודשים לקבלת אישורים, רישומים או שינויי בעלות, ולעיתים נדרשים להגיש את אותם המסמכים פעמים רבות【3†L86-L90】. תהליך הפנייה נתפס כ‑“משולב” בין מוקד טלפוני, פקס ודואר, מה שמקשה על קבלת מענה מהיר【3†L94-L99】.

חוסר נגישות ושקיפות דיגיטלית
ביקורות חוזרות מדגישות שהאתר של הרשות איננו אינטואיטיבי, וקשה למצוא מידע רלוונטי לעסקאות מקרקעין【3†L78-L84】. בנוסף, רק 31 % מהשירותים ניתנים לביצוע באופן מקוון מלא, בעוד שהרבה תהליכים עדיין דורשים ביקור פיזי במשרדים או שליחה בדואר【1†L57-L60】.

המלצות לשיפור
המתלוננים קוראים לרשות לקצר את זמני הטיפול, לשדרג את ממשק המשתמש, ולהרחיב ערוצי תקשורת (צ׳אט, וואטסאפ) עם מומחים שמסוגלים לתת מענה מיידי. כמו כן, מבוקש שקיפות גבוהה יותר לגבי עלויות ותהליכים【3†L118-L124】.

נקודות אור – מקצועיות ושירותים דיגיטליים חדשים
למרות המגמה השלילית, חלק מהלקוחות מציינים יחס מקצועי וידידותי של נציגים מסוימים, ובמיוחד כאשר הפנייה נעשתה דרך ערוצים מקוונים מתקדמים (פלטפורמת “אחריות” או צ׳אט) שהביאו לתגובה מהירה ופתרון יעיל【3†L102-L106】. כמו כן, יש הערכה לתהליכים דיגיטליים חדשים כגון הגשת בקשות אונ‑ליין ומעקב אחרי סטטוס הבקשה, אף שהאינטגרציה עדיין לא מושלמת【3†L110-L115】.

ביקורת מבקר המדינה – בעיות מתמשכות
דו"ח מבקר המדינה של 2024 מצא ש‑60 % מהליקויים שזוהו בביקורת הקודמת עדיין טרם תוקנו ברשות, כולל חוסרים משמעותיים במענה דיגיטלי ובתיעוד זמני טיפול【1†L48-L50】. הממצאים מדגישים שהשיפור המבוקש עדיין רחוק מלהיות מושג.

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) – הגוף הממשלתי האחראי על ניהול, פיתוח והקצאת קרקעות מדינה – מצויה בעיצומה של תקופה של סערה פוליטית, בירוקרטית ועסקית שמקצרת את מרווחי הזמן בין תכניות גדולות למימושן בפועל. השבוע, ועדה מחוזית בצפון אישרה את תכנית ההרחבה של הישוב אשרת בגליל, שמטרתה להכפיל את האוכלוסייה המקומית. ההחלטה, שהגיעה לאחר חודשים של חיכוך בין גורמים מקומיים למרכזיים, מדגימה את הרצון של רמ"י להאיץ את פיתוח היישובים בפריפריה, אך גם מדגישה את המורכבות של תיאום עם רשויות מקומיות, תכנון עירוני וגורמים פוליטיים.

במקביל, רמ"י משיקה את “מגרש לבנייה עצמית 2026”, מדריך מקיף שמסביר למבקרים כיצד לרכוש קרקע לבנייה פרטית, כולל תנאי זכאות, הליכים בירוקרטיים והצעות מחיר. המדריך נועד להקל על הציבור, אך הוא מגיע בזמן שבו מספר המכרזים של רמ"י נחתך בחצי, והקפיצה החדה במחירי הדירות שהייתה עד לפני כמה חודשים נראית כעת כמתקרבת לשפל. המשקיעים והקונים הפרטיים מוצאים את עצמם מתמודדים עם חוסר יציבות בשוק, כאשר רמ"י – שהייתה בעבר מנוע צמיחה משמעותי – נאלצת להתמודד עם חוסר וודאות בתהליכי מכרזים.

הקונפליקט הפוליטי סביב הרשות מתגבר: יועצת המשפטית של משרד השיכון הצביעה על “קושי משפטי ממשי” במינוי הממלא מקום מנכ"ל, יהודה אליהו, בעוד שכנסת וגורמים פוליטיים אחרים – כולל ראש הממשלה לשעבר – מתערבים במינויו. לאחר התערבות של ראש הממשלה, נמסר כי אליהו יישאר בתפקידו, אך היועמ"שית והיועצת המשפטית של משרד השיכון ממשיכות לבקר את המינוי, מה שמוסיף עומס על רמ"י שמנסה לנהל פרויקטים גדולים במקביל.

בין הפרויקטים המהירים, רמ"י משיקה יוזמות חברתיות: פטור של כ-25,000 ש״ח לחיילי מילואים שלקחו חלק בבנייה עצמית של בתיהם, וכן שלושה מסלולי טיול קסומים בעמק יזרעאל שמיועדים לתיירים ולמבקרים. בנוסף, הרשות קיבלה אישור ליזום אזור תעשייה משותף ליד כברי, וכן לתכנן את “שכונת המעיינות” במודיעין‑מכבים‑רעות. יוזמות אלו משקפות את המגוון הרחב של משימות רמ"י – משיפור תנאי החיים של אזרחים ועד קידום פיתוח תעשייתי וכלכלי.

עם זאת, המצב אינו חף ממחלוקות: האיגוד המקצועי של עובדי המגזר הציבורי דורש קביעת מועד לאירוע שהבוטל עקב שירת נשים, והקבוצות האזרחיות מבקרות את הרשות על “פינויים” של קרקעות בנגב, שבהן נרשמו פלישות של מאות דונמים. בנוסף, נושא “צילומי ציפורי נדידה” – שנקבע בתקנון פעילות של רמ"י – מעורר ביקורת סביב ניהול שטחים טבעיים והקפדה על שמירת המגוון הביולוגי. כל אלה מצביעים על כך שהרשות, למרות היקף פעילותה הרחב, עומדת בפני אתגר של איזון בין פיתוח, שמירה על משאבי טבע, והקפדה על ניהול תקין של משא ומתן פוליטי.

לסיכום, רשות מקרקעי ישראל נמצאת במצב של “שפל של עשור” מבחינת שיווק הקרקעות, אך יחד עם זאת ממשיכה ליזום פרויקטים משמעותיים שמטרתם להרחיב את היישובים, לתמוך בחיילי המילואים, ולפתוח אזורים תעשייתיים חדשים. הצלחתה תלויה במידה רבה ביכולת לשבור את הקשיים המשפטיים והפוליטיים שמקיפים את המינוי של מנהליה, וביכולת לנהל תהליכי מכרזים בצורה שקופה ויעילה. אם תצליח להתגבר על המכשולים, רמ"י תוכל לחזור להיות מנוע מרכזי של פיתוח קרקעות במדינה; אם לא – היא עלולה להישאר במצב של חוסר פעילות וירידה במוניטין הציבורי.