רשות מקרקעי ישראל

רושם כולל – דירוג נמוך
באתר “שירות לקוחות” של רשות מקרקעי ישראל הרושמים של 165 מצביעים מצביעים על דירוג של 1.9 / 5【3†L18-L20】, מה שמצביע על תחושת אי‑שביעות רצון רחבה בקרב הציבור.

המתנה ארוכה ובירוקרטיה מורכבת
הלקוחות מתלוננים על זמני טיפול של שבועות ואף חודשים לקבלת אישורים, רישומים או שינויי בעלות, ולעיתים נדרשים להגיש את אותם המסמכים פעמים רבות【3†L86-L90】. תהליך הפנייה נתפס כ‑“משולב” בין מוקד טלפוני, פקס ודואר, מה שמקשה על קבלת מענה מהיר【3†L94-L99】.

חוסר נגישות ושקיפות דיגיטלית
ביקורות חוזרות מדגישות שהאתר של הרשות איננו אינטואיטיבי, וקשה למצוא מידע רלוונטי לעסקאות מקרקעין【3†L78-L84】. בנוסף, רק 31 % מהשירותים ניתנים לביצוע באופן מקוון מלא, בעוד שהרבה תהליכים עדיין דורשים ביקור פיזי במשרדים או שליחה בדואר【1†L57-L60】.

המלצות לשיפור
המתלוננים קוראים לרשות לקצר את זמני הטיפול, לשדרג את ממשק המשתמש, ולהרחיב ערוצי תקשורת (צ׳אט, וואטסאפ) עם מומחים שמסוגלים לתת מענה מיידי. כמו כן, מבוקש שקיפות גבוהה יותר לגבי עלויות ותהליכים【3†L118-L124】.

נקודות אור – מקצועיות ושירותים דיגיטליים חדשים
למרות המגמה השלילית, חלק מהלקוחות מציינים יחס מקצועי וידידותי של נציגים מסוימים, ובמיוחד כאשר הפנייה נעשתה דרך ערוצים מקוונים מתקדמים (פלטפורמת “אחריות” או צ׳אט) שהביאו לתגובה מהירה ופתרון יעיל【3†L102-L106】. כמו כן, יש הערכה לתהליכים דיגיטליים חדשים כגון הגשת בקשות אונ‑ליין ומעקב אחרי סטטוס הבקשה, אף שהאינטגרציה עדיין לא מושלמת【3†L110-L115】.

ביקורת מבקר המדינה – בעיות מתמשכות
דו"ח מבקר המדינה של 2024 מצא ש‑60 % מהליקויים שזוהו בביקורת הקודמת עדיין טרם תוקנו ברשות, כולל חוסרים משמעותיים במענה דיגיטלי ובתיעוד זמני טיפול【1†L48-L50】. הממצאים מדגישים שהשיפור המבוקש עדיין רחוק מלהיות מושג.

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) – הגוף הממשלתי האחראי על ניהול, פיתוח ומכירת קרקעות מדינה – מצויה שוב במרכז השיח הציבורי, הפעם תחת זרם של חדשות שמדגישות את המורכבות של תפקידה והאתגרים הפוליטיים שמקיפים אותה. בחג החוה״מ של סוכות 2026, רמ"י חזרה עם פסטיבל “הולכים על פתוח” בשיתוף החברה להגנת הטבע, אירוע שמטרתו לקדם מודעות סביבתית ולחבר בין יזמים, תושבים ופעילים סביבתיים. הפסטיבל, שהתקיים במרחב פתוח וכולל סדנאות, תערוכות ופעילויות חינוכיות, מדגיש את השאיפה של הרשות לשלב פיתוח קרקעות עם שמירה על ערכי הקיימות – נושא שהפך למרכזי במגמות הנדל"ן והבנייה של השנים האחרונות.

במקביל, רמ"י ממשיכה לממש את משימתה למכור קרקעות למטרות תעסוקה, מסחר ותיירות. במכרז האחרון, שהוכרז בממשל, נבחרו ארבעה מגרשים בישוב אלעד, כאשר סכום ההכנסות המיועדות למדינה עומד על כ‑83 מיליון ש"ח. במקביל, קבוצת שופרסל זכתה במכרז נוסף למרכז מסחרי, תעסוקתי ותיירותי במועצה האזורית רמת נגב, והקמת 100 חדרי אירוח יוקרתיים באותו אזור נחשבת לאחת היוזמות הגדולות של הרשות לשנת 2026. ההקצאות הללו משקפות את המגמה של רמ"י להקצות קרקעות למיזמים שמחזקים את הכלכלה המקומית ומייצרים מקומות עבודה, אך הן גם מעוררות שאלות לגבי שקיפות והגינות בתהליך המכרזים.

הקשר בין רמ"י למערכת המשפטית והפוליטית מתגבר. היועצת המשפטית של הממשלה (היועמ"שית) הביעה התנגדות למינוי מנכ"ל חדש לרשות בתקופת הבחירות, בטענה שהקצאת תפקיד בכיר במועד רגיש עלולה לערער את האיזון הפוליטי. עם זאת, הממשלה פנתה לבג״ץ בבקשה לאפשר את המינוי, והדיון המשפטי נמשך במקביל למאבקים פנימיים – כצוין במאמר ב‑TheMarker שבו ח"כ כץ דרש מאליהו, ראש רמ"י, לפטר שני מנהלי מרחבים, בטענה ל”ניסיונות התערבות”. המחלוקת הזו מציבה את הרשות במצב של חוסר יציבות מנהלית: לפי דיווח של ICE, הרשות עלולה לעבור שנה שלמה ללא מנהל, מה שמסכן את קידום הפרויקטים והקצאת הקרקעות.

הקפיצה של רמ"י לשנת 2026 מתבטאת גם במגמות של שוק הנדל"ן. גלובס מדווח כי מספר המכרזים נחתך בחצי, תופעה שמקבילה לעלייה חדה במחירי הדירות בשנים קודמות. המסקנה של המומחים היא שהקרקעות שלא משווקות היום הן הדירות שלא יהיו בעוד שנתיים‑שלוש, ולכן חוסר הפעילות של הרשות עלול להקפיא את היצע הדיור ולחזק את עליית המחירים. במקביל, רמ"י מתכננת להרחיב את הישוב אשרת בגליל, תכנית שהתקבלה בוועדה המחוזית צפון, ומטרתה להכפיל את האוכלוסייה המקומית באמצעות פיתוח קרקעות חקלאיות לשימוש מגורים ותשתיות.

הקול הציבורי אינו שקט. הסתדרות העובדים דרשה מרמ"י לקבוע מועד לאירוע שבוטל עקב שירת נשים, והקבוצות האזרחיות מצביעות על צורך בגיבוי משפטי של תביעות נגד הרשות – כפי שהודגש במאמר של ICE שבו תביעת 100 אלף ש"ח נגד רמ"י נחשבת לדוגמה של “החטיפה” של כספים ציבוריים. יחד עם זאת, רמ"י ממשיכה להציג את עצמה כגורם מרכזי בתכנון ובפיתוח האזורי, עם מדריך של תב"ע לשנת 2026 שפורסם במרכז הנדל"ן, שמספק למפתחים ולציבור את המסגרות החוקיות והטכניות לשנת העבודה הקרובה. המצב המורכב של רמ"י – בין יוזמות סביבתיות, פרויקטים כלכליים גדולים, ולחצים פוליטיים ומשפטיים – מציב את הרשות בעמדה קריטית שבה כל החלטה נמדדת לא רק במונחי רווח כלכלי, אלא גם במונחי אחריות ציבורית ויציבות מדינית.